בכל פעם שעקבתי אחרי בלוגים של משפחות במסע, התבאסתי שברגע שהמשפחה חזרה לישראל- הפוסט נפסק. כל כך עניין אותי- למה לא המשכתם לכתוב? איך נוחתים? איךההתאקלמות מחדש? מה קורה בשלב הזה במסע? הרי המסע ממשיך, גם בארץ. אז ממרום 11 חודשים מאז שנחתנו חזרה בארץ הקודש, אחרי כמעט 3 שנים בדרכים, אני יכולה לומר שכל…
פוסט 27- מדריך לנווד ולנוודית הדיגיטליים בגואה
בימים אלו, שכל העולם סביב בהלת הקורונה, ישראל נראית כמרקחה (לפחות מכאן), וגם להודו מתחילים להגיע ריקושטים- החל ממחר אין כניסה של תיירים להודו עד אמצע אפריל, העתיד לוט בערפל, ואפילו אני קצת דואגת- כי הבת שלי חטפה איזה צינון חריף ושיעול…אז נזכרתי בפוסט הזה, שהתחלתי לכתוב לפני זמן מה, ונראה לי שיועיל בימים אלו לרבים,…
פוסט 25- שגרת חיים בגואה- עונה שניה
לא כתבתי המון זמן… חלק מזה כי בעצם נבנתה שגרה מסוימת שחזרנו אליה, אנחנו כבר לא בטיול, זה חיים. חלק כי בתקופה האחרונה הייתי גם במין תקופת התכנסות עבורי, בעצמי, בזוגיות. אנרגיה שמופנית פנימה ופחות החוצה. ובכל זאת יש דברים שרוצה לסמן, לעצמי ולמען הדורות הבאים :)- אז חזרנו לגואה בסוף אוגוסט את פנינו קידם…
פוסט 24- ישראל
נחתנו בישראל ב-29/5/19, ועוד יומיים, ב-22/8 אנחנו ממריאים חזרה להודו. כמעט 3 חודשים בארץ. איך מסכמים תקופה? כנראה שלא מסכמים. אני מרגישה שהשהות הזו (ביקור? חיים?) עוד תשקע ותמשיך לשלוח תובנות, רגשות ומחשבות גם בחודשים הקרובים, אבל בינתיים יכולה לסכם את הזמן הזה בארץ כהפתעה. הפתעה, כי אמרו לנו לפני- תתכוננו. כולם בחיים שלהם, הם…
פוסט 23- הימלאיה
4 בבוקר, קמה לשירותים ולא מצליחה לחזור לישון. שקט מוחלט בחוץ פה בדרמקוט. בלי רעשים של מכוניות חולפות או זמזומי חשמל, או רכבות. פשוט שקט, וחושך, של כפר בהרים בלילה. ובכל זאת אני ערה לגמרי ולא מצליחה להרדם. שוכבת לי ערה, לא מבינה למה אני לא נרדמת. מתחילה לחשוב על מה יש לעשות, על דברים…
פוסט 22- טיול בקראלה וסוף העונה בגואה
סוף מרץ ונגמרת העונה פתאום פרידות באויר כל יום, אחרי חצי שנה "העונה" מתקרבת לסיומה. באפריל כבר אמור להיות חם מאד וכמעט כולם מתחילים לנוע. "העונה" זה מושג פה בגואה. "אתם מגיעים לעונה הבאה?" (שתתחיל בספטמבר-אוקטובר), "אתם פה לכל העונה?" משל היינו כולנו חקלאים. אז העונה מגיעה לסיומה. הקשרים שנרקמו לנו בקרב המשפחות המטיילות, כמו…
פוסט 20- חיי שיגרה בגואה
כל כך הרבה זמן לא כתבתי! כבר קשה להחליט מאיפה להתחיל, בעצם הגענו לגואה שבהודו באוקטובר ודי מהר התחלנו לנהל פה חיי שיגרה. אחרי שנה בדרכים (תיכף אצרף פוסט סיכום שנה כזה)- עם חניות פה ושם, הרגשנו שכולם זקוקים לעצירה ארוכה, לבית וסוג של שיגרה. ובפרספקטיבה של כמעט 4 חודשים מאז שהגענו להודו- אני יכולה…
פוסט 19- לאוס, תאילנד ואבעבועות
הגענו ללאוס אחרי דרמה קטנה עם הטיסה, סיפור שכך היה: היתה לנו המתנה של שעתיים בין הטיסה מסוראתני לבנגקוק ועד הטיסה מבנגקוק לאודאנתאני- עיר בתאילנד, בקירבת הגבול ללאוס, ממנה היינו אמורים לעבור את הגבול רגלית. שעתיים זה בדיוק זמן להתרענן, לאכול משהו קטן ולשמוע פרק מהארי פוטר- שאני מקריאה לבנים ומעביר זמן מצוין בהמתנות (איתמר…
נעים בדרכים 